איתמר הוא לא סתם בית קפה. בתור התחלה נאמר
שאיתמר הוא בית קפה ומשתלה הגרים בכפיפה אחת. המקום עשיר בצמחיה ופרחים,
הכל מסביב ירוק וריחני, וישנו אפילו מפל מים המוסיף רוגע לאווירה.
מקומות הישיבה השונים מופרדים הן על ידי צמחיה, והן על ידי
גזיבו, מה שמאפשר אינטימיות ואפשרות לקיים שיחה בנעימות. המקום כולו משרה רוגע
ושלווה. ישנם שני מתחמים סגורים ומקורים המאפשרים קיום אירועים פרטיים בפורומים
שונים. בחורף אפשר לערוך אירוע לכ-100 איש, ובקיץ – תוך שימוש באזורים הפתוחים –
עד 140.
איתמר נמצא בפאתי ירושלים, במושב אורה, בואכה
עין כרם. המסעדה קיימת כבר 10 שנים. המשתלה הוקמה כזיכרון לאח של הבעלים, איתמר דורון,
שנרצח בפיגוע, ובמקום להקים אנדרטה דוממת, החליטו להנציח את זכרו באמצעות מקום חי
וצומח.
פתחנו עם ברוסקטה ניסואז שהייתה פשוט אלוהית: טונה אדומה צרובה, איולי, ביצי שליו, שעועית ירוקה, עגבניות ובצל סגול. מה אומר ומה אדבר – הטונה הייתה חתוכה לפרוסות דקות וצרובה יפה בשוליה והיא הייתה כל כך נימוחה שפשוט זלגה במורד הגרון. הפריכיות של הטוסט התמזגה בצורה מושלמת עם הטונה, והירקות היו מאוד טריים וליוו נפלא את הטוסט והטונה.
פוקצ'ת עיזים: גבינת עיזים מושחמת, חמאה, דבש, תימין ושקדים קלויים. הפוקצ'ה הגיע החמימה ופריכה, והשילוב של הפוקצה, עם המתיקות של הדבש והמליחות של הגבינה היה טעים, מעניין ומגרה את החך.
למנה עיקרית קיבלנו בלרינה סלק: פסטה בלרינה (מסולסלת) עם קרם סלקים, בזיליקום, פטרוזיליה, גבינת ריקוטה, ופקאן מסוכר. הפסטה הייתה עשויה במידה הראויה, הקרם עטף את הפסטה, והצבע החזק של הסלק שהוסיף למנה צבעוניות וחיוניות, יחד עם הפקאן שתרם את הפריכות הפכו את המנה ליותר מסתם עוד צלחת פסטה.
על אף שהקיבה כבר הייתה מלאה לא ויתרנו על
קינוח: פאי שקדים ותפוחים שהגיע מלווה בגבינת וניל, והיה סיום יאה לארוחה טעימה,
משביעה ומקורית.
יש לציין שבאיתמר משתמשים בגבינות ממחלבת גד, ובירקות
גוש קטיף, וההשגחה היא של רבנות ירושלים.
סך הכל חווית האכילה באיתמר מלבד היותה טעימה,
הייתה מרגיעה וחגיגה לכל החושים. ריח הפרחים, עציצים ועשבי התיבול, יחד עם הירוק
הנמצא בכל פינה נותנים מרווח משימה לנשמה. כדי להמחיש עד כמה חושבים באיתמר על
נוחות הסועדים ורווחתם, נציין שיש להם שמיכות נעימות וכרבוליות למי שהרוח
הירושלמית מצננת אותו. מומלץ בחום גם בעונה הקרה!
